אור לי"ד אלול, תשע"ד

 

ועדת הלכה ומנהג- דיון בנושא השמיטה

 

 

נוכחים:

דבי וויסמן (יו"ר), , איתן כאדן,דינה וינר קאהן, , דניאל רורליך, מינדי שימעל, , דניאל ברנשטיין, עליזה מוס רבינוביץ (רושמת הפרוטוקול, אלעזר נחלון.

דבי גרנימן, יחיאל גרנימן, ג'ף גרין, ברברה גרינגולד, ג'ודית גרין, ג'יין גולברט, סטיבן ואסתר אידל),  יהודית הריס,נעמי שטאל

 

הדיון יתחלק לארבעה תת נושאים:

1.       גינון

2.       מטבח

3.       צדקה

4.       חינוך

 

גינון:

חלק מהגינון כבר התחיל. הוצג ע"י דינה וינר קאהן:

לא באה ללמד מה כל אחד אמור לעשות בגינה הפרטית שלו. מתייחסת רק לצרכי הגינון של ידידיה. לצורך כך ישבה עם ברברה, עשתה סיור בגינה, ישבה עם איתן וראו מה השאלות העולות לגבי גינון בידידיה- שיש רק כמה עצים ופרחים.

 

האם כל הפרחים והעצים שנמצאים בבנין נחשבים בקדושת שביעית?

לדעתה האישית, כל הפרחים והעצים- חל עליהם שמיטה. זה לא נחשב כאילו בתוך בית, כי אין חומה וגג ומעקה מסביב (גם מה שיש ליד הכניסה). בתוך הבנין- אין שמיטה. שמיטה קשורה לאדמה וגם לאויר. על זה יש הסכמה די רחבה (בין הנוכחים אין חולקים).

 

יש עצי נוי סביב הבנין- האם אפשר לגזום אותם לצורך נוי? שיהיו יפים?

הצעה: שהם יהיו מסודרים ויפים- לפני שמיטה לעשות גיזום רציני ומסודר שלא נצטרך לעשות יותר מדי בזמן השמטה. ובזמן השמיטה אפשר לעשות קצת גיזום. אם יש ענפים שנופלים, שישברו, שמפריעים לספסל וכו'- אפשר. עדיף למנוע התפתחות יותר מדי אלא לאט לאט- לעשות מה שצריך.

אסור לגזום את העץ בצורה שגורם לו להתפתח, להתמלא. אבל אין לנו את זה בידידיה.

 

weeding- להוציא עשבים שוטים.

בודאי לפני שמיטה צריך להוציא כמה שאפשר. בזמן שמיטה- עדיף להוריד, לכסח, ולא להוציא את הדברים שמסביב כדי להגן על העץ. הדעה של דינה: קודם להוריד ולנסות לא להוציא. להוציא רק במקרה שיש באמת צורך.

ברברה- צריך להוציא אותם בשביל הבריאות של הצמח ליד. דינה- האם זה נכון גם לעץ או רק לפרחים?

 

מים-

כשמשקים את הגינה- צריך להיות במינימום ולא במקסימום. הצוות גינון טוען שאנחנו כבר במינימום. דינה: אין לנו דרך פה לדעת מה המינימום בשביל האחזקה.

 

הדשא ליד הרמפה- האם זה שלנו? האם אנחנו מטפלים בזה? ברברה- למעשה זה לא שלנו. זה שייך לעירייה. חלק כן שלנו.

 

דניאל ב: שאלה לגבי העשבים. יש חומר ששמים אותו מסביב לגזע וזה מונע.

ברברה: זה קטלני. גם לבני אדם. אנחנו משתדלים לא להשתמש.

דניאל:  לא מדבברת על חומר ריסוס  אלא על כיסוי האדמה .זה עשוי מקליפה של עץ.

דינה: טוף.

ברברה: יש בד מתחת לחצץ אמור למנוע את העשבים. במידה מסויימת זה עושה זאת אבל לא באופן מושלם.

דינה: הדשן ששמים עכשיו הוא slow release לשנה. (ברברה- בדר"כ משתמשת בזה של חצי שנה. אפשר להשתמש בזה של שנה. לא מאמינה שזה כל כך אפקטיבי).

 

לגבי פרחי נוי?

לא שותלים חדשים. נשים כמה שאפשר שיהיה יפה ברוב השנה. רב שנתי.

 

דבי:

השלכות על קישוט בית הכנסת (בפנים)- לשבועות, לשמחות, וכו'.

דינה: רוב הדברים שקונים בחנויות- יהיו היתר מכירה. אם אנשים מביאים ממקום אחר- חלק מהפרחים יש להם קדושת שביעית (אלה שיש להם ריח).

 

דבי: האם אפשר לכתוב הנחיות למי שעושה ארועים?

דינה: כן. זה יהיה מאד קשור להוראות המטבח.

 

 

מטבח: הוצג ע"י איתן

 

השאלות במטבח קשורות לקדושת שביעית. פרי הארץ שגדל בשנת שמיטה שחל עליו קדושת שביעית. יש דעה שזה מצוה לאכול את זה אבל צריך גם לשמור על הפירות בצורה מכובדת וקדושה יותר מהרגיל. מקפידים לאכול כמה שיותר, לזרוק כמה שפחות. כשזורקים- יש פח שמיטה. בו שמים את הדברים שיש בהם קדושת שביעית וזורקים אותם בנפרד מהפח הרגיל.

יש דעות שאומרים אחרי- 24 שעות או 3 ימים- אפשר לסגור את זה ולזרוק. או אפשר לשים את זה בקומפוסט. כשזה כבר רקוב- כבר אין לזה קדושת שביעית. בדשן- משתמשים אחרי השמיטה.

גלעינים ודברים שלא אכילים- אפשר לזרוק רגיל. קליפות- בוודאי קליפה של תפוז- אפשר לזרוק.

שמעתי פעם מהרב אלישיב קנוהל- בקדושת שביעית אפשר להתנהג בצורה נורמלית. דברים שהם לא ראויים לאכילה- אפשר לזרוק. קליפה של תפוח- ראוי לשים בצד. קליפה של אבוקדו שנשאר בו קצת בשר- מי שרוצה להדר, אפשר לשים בצד. אבל מי שרוצה לזרוק- גם זה אפשר.

קדושת שביעית חלה על ירקות מהרגע שקוטפים אותו. תוך שבוע אחרי ר"ה- עגבניות, מלפפונים וכו' כבר יחול עליהם קדושת שביעית.

פירות- קדושת שביעית לא מתחילה עד שעת הכנתה. כלומר- כל הפירות שנראה מר"ה עד הפירות של שנה הבאה- אין בהם קדושת שביעית. (אתרוגים- יש בהם דין מיוחד). אבל הפירות שנראה בשנה הבאה- יש עליהם קדושת שביעית עד אחרי ר"ה הבאה. (מניסן תשע"ה עד ניסן תשע"ו- לפירות הללו יש קדושת שביעית). כל זה אילו היינו שומרים את השביעית כהלכתה בצורתה המלאה.

 

איזה סוג פירות יכנסו לתוך בית הכנסת?

בית הכנסת לא עושה קניה של בית הכנסת חוץ מיין ומיץ ענבים. זה בעיקר דרך הקידוש ודרך קייטרינג.

יש דרכים שונות להשיג פירות וירקות בשנת שמיטה- הדרך הנפוצה ביותר: היתר מכירה. הרב עובדיה היה אחד המגינים הכי חזקים של היתר מכירה. זה גם השיטה שהרבנות הראשית חותמת עליה- הרב יעקב יוסף מן הסתם גם ימשיך בגישה זו.

איתן מציע- שנאמץ את שיטת הרבנות ונאפשר לאנשים להביא פירות וירקות מ"היתר מכירה".

יש גם ארגון של "אוצר הארץ" שמנסים למצוא דרך גם להמציא פירות וירקות לצרכן הפשוט בצמצום השימוש בהיתר מכירה. משתמשים במצע מנותק, בתבואה מאזור הערבה, וכו'. יש להם גם חלק מהדברים שחל עליהם קדושת שביעית.

 

צריך לבקש שאנשים שיביאו פירות וירקות לתוך בית הכנסת- לוודא שמביאים מירקן או סופר מרקט שיש הכשר של הרבנות. דרך היתר מכירה. כלומר- מי שנוהג לקנות מדוכנים על הדרך.

מי שקונה משכן ערבי שיש לו גינה- זה בעצם היתר מכירה כי הגוי מפקיע את קדושת הארץ. אבל עדיין ממליץ שנקפיד על הכשר של היתר מכירה.

 

לגבי קייטרינג- נוכל לשאול אותם. אבל נדרוש קייטרינג כשר בלבד. כדאי לשאול אותם איפה הם משיגים פירות וירקות בשנת שמיטה. יהיו כאלה של היתר מכירה, יהיו מחו"ל ואולי יהיה מאוצר הארץ. אנחנו יודעים שיש לכם תעודת כשרות- אבל אנחנו רוצים לדעת

 

הנפקא מינא- האם יש בפירות וירקות קדושת שביעית, ומה עושים עם מה שלא נאכל?

בעיקרון- עם היתר מכירה- יכולנו לזרוק סתם כי אין בזה קדושת שביעית (כי זה מסתמך על כך שאין קדושת שביעית כשהגוי מחזיק בקרקע). אבל- יש הידור של הרב קוק- שראוי להתנהג בקדושה עם הפירות וירקות, כדי שלא נשכח את השמיטה.

 

כיון שיתכן שיהיו דברים שכן חל עליהם קדושת שביעית, אני מציע שיהיה לנו פח שביעית במטבח. נרשום שמה שהוכנס בחזרה לתוך המטבח- קליפות- לא נורא, אבל ירקות (מסוכות)  ופירות טריים  (אחרי טו בשבט) שיצאו לקידוש ולא נאכלו, דברים שראויים לאכילה- כדאי להכניס לפח שמיטה.

 

לגבי קייטרינג- הוא יעבוד לפי ההנחיות שלו של ההכשר.

 

לגבי קישוט בית הכנסת- מה שיש בשבועות- אין בזה שום קדושה. לגבי פרחים- נהוג להשאיר אותם עד שכבר לא ראוי לראות אותם ואז אין בעיה.

 

יין ומיץ ענבים- כל היקבים בארץ הם מתחת ל"אוצר בית דין" ואז יש בזה קדושת שביעית. האתגר של היין לא יצא עד תשע"ו והלאה (אבל יהיה כתוב על זה שחל על זה קדושת שביעית).

 

ביעור של פירות וירקות שמיטה- לא אמורים להכניס בבית פירות וירקות שמיטה אחרי זמן. אמורים להפקיר את זה. אנחנו כבית כנסת לא צריכים לקיים ביעור. לגבי היין- שמעתי פעם שכל היקבים בעצמם מקיימים ביעור. אבל נבדוק את זה לגבי היין לקראת התקופה שזה יהיה רלוונטי.

 

דבי- נבקש שנכתוב את הדברים ונפרסם את זה לקהילה (בידיעות ידידיה, במטבח ובהוראות של תורני הקידוש).

 

 

 

צדקה והצד החברתי כלכלי:

 

דבי: משנת השמיטה הקודמת עד השמיטה הזאת, עברנו תהליך משמעותי בהיבטיים החברתיים של שנת השמיטה. למשל- שמיטת כספים. הארגונים שהתאחדו תחת "שמיטה ישראלית", וח"כית רות קלדרון. הדגש הוא יותר בצד החברתי כלכלי.

 

מינדי:

ועדת צדקה. יש חקלאים שלא מגדלים בשנת השמיטה- ואז צריך לדאוג להם יותר, לגבות אותם בזמן שנת השמיטה.

 

שמיטת כספים- ביום האחרון של שנת השמיטה- כל החובות הפרטיים של אנשים בטלים באופן עקרוני. ואם אתה רוצה לאסוף ממנו צריך לעשות פרוזבול (שהתירו כדי שאנשים יהיו מוכנים להלוות כסף בזמן השמיטה). נותן לבית דין לאסוף את ההלוואות בזמן השמיטה. כל הבנקים עובדים עם זה.

 

זה לא חל לפי רוב הדעות על קופת צדקה, זה לא כסף פרטי ולכן לפי רוב הדעות לא צריך לעשות פרוזבול לקופת צדקה. יש כאלה שאומרים שזה כדאי.

 

איתן: להעלות שאלה שיותר סיעור מוחין. ברור לו שקופת הצדקה עושה עבודה נהדרת, בצניעות וביושר. רוצה לשאול- האם אנחנו כקהילה רוצים לחשוב על המשמעות של השמיטה בנתינת הצדקה שלנו ולעשות את זה בהתאם לשמיטה? האם אפשר להתאים את עשיית הצדקה הכספית ובממון, בהתאם ללוח השמיטה.

 

מינדי: אלי רנדר וחנה לוין ואני העלנו את הנושא ואמרנו שנחשוב על זה, אבל אין לנו עדיין רעיונות.

 

דינה: אולי אפשר לעשות charity drive, לנסות להכפיל את מתן הצדקה שלנו לשנת השמיטה, להציב יעד מאד קונקרטי לגיוס, דוקא בשנת השמיטה.

 

דבי גרינימן: אפשר לחשוב על פרוייקט מיוחד כדי לעורר אנשים.

 

דינה: בע"ה ברעות פותחים עוד פעם את בית התמחוי. זה יהיה באזור. זה דרך להאכיל עניים מהשכונה.

 

עליזה: רעיון של קורס איתנות כלכלית- משהו כמו פעמונים, לאנשים בשכונה, לעזור להם לצאת ממעגל העוני, איתנות כלכלית. נעמי: יכולה לעזור להביא קשר לפעמונים.

 

ברברה: מישהו שהיה עובד איתה בגינה, פלשתינאי- שיש לו ענבים. אולי אפשר לארגן שימכור לאנשים בקהילה (כמו התארגנות של הפרחים של לורי הלר). הצעה- ביהנ"ס ישמש כנקודת מכירה. גם לו ואולי גם אחרים בכפר שלו. שתהיה להם אפשרות למכור.

 

איתן: יש משנה שאומרת שמעודדים את ידי הלא-יהודים בשמיטה.

 

ג'ף: יש אנשים שאומרים שדוקא בשמיטה המחירים של הירקות של הפלשתינאים עולים ואז הם לא יכולים בעצמם לקנות.

חינוך:

דבי וייסמן- שתי רעיונות: אולי דרך מינדי ושריל- שאחראיות על דברי ההלכה. אולי אפשר לבקש שבאופן כללי שיהיו הרבה דברי הלכה שיתייחסו לפן זה או אחר של השמיטה. אפשר גם לפרסם את זה בידיעות ידידיה. קול קורא. מינדי: נוסיף את זה לרשימה.

רעיון אחר: הקהל במוצאי שנת שמיטה. בשנה הבאה- נציין 35 שנה לידידיה. מציעה להציע לועד המנהל לחשוב על משהו לכבוד הקהל וגם לכבוד שנת 35 לידידיה.

 

דבי גרינימן מציגה את מה שהיא ודבי וייסמן הגו:

סדרה של ערבים ותכניות לכבוד שנת השמיטה בנושא של קהילה וקהילות. חלק בגלל האתגר של הקהילה שלנו בשנה האחרונה,  גם ללמוד על קהילות יהודיות בעולם, על מה מבוסס קהילה יהודית בימינו, וכו'. דבי וייסמן מכירה מישהו שהוא מומחה גדול לתפוצות. יש באזור שלנו שתי רבות שיזמו קהילות חדשות- רות קגן, תמר אלעד אפלבאום. מודלים שלהם.

דבי וייסמן- התוצאה הצפויה או הרצויה של שמירת שמיטה כהלכתה זה יצירת קהילתיות. אם הכל הפקר, ואין רכוש פרטי או בעלות פרטית בצורה הרגילה- זה יוצר סוג של שוויון, קהילתיות, שיתוף. דינה- אפשר על התנועה הקיבוצית. דבי ג- אפשר גם לחשוב על איך בונים מסגרות קהילתיות שמאחדות.

 

עליזה- הייתי מקשרת יותר לקהילה בארץ. שמיטה היא בעיקר מתקשרת לארץ. וללכת ישר לקהילתיות בחו"ל נראה לי קצת רחוק. יש הרבה התחדשות של קהילות

איתן- אפשר להביא גם בתוך הארץ דוברים בתוך הקהילה החרדית, והערבית. חשבתי שהדבר הברור והמובן מאליו זה ידבר על הקהילה שלנו. כמו ששאלתי את השאלה לגבי הצדקה. אולי באמת לחשוב על דברים באופן יצירתי, בלי להעלות היסטריה- מה הקהילתיות שלנו? היו ששאלו אותנו האם עסקתם בהלכות קהילה? אולי צריך לחשוב על דברים שכן נעשה?

דבי: פגשתי זוג חרדי שהקימו ארגון שנקרא "חרדים לסביבה"- הארגון האקולוגי הראשון בקהילה החרדית. לדבר על המודלים שלהם של קהילות. סוג של חרדים חדשים.

 

ג'ף: בבית מדרש אלול- כל השנה בימי שני בערב, לומדים את הנושא של שמיטה בהנחיית נעמה שקד. בקשר לקהילתיות- כל העניין של שמיטה מתבססת על חברה חקלאית ואנחנו כבר לא חברה חקלאית, אז איך מוצאים את העקרונות של השמיטה ומשליכים אותם על חברה מודרנית?

בנוסף- שניאור זלמן ליאדי- חסידות כתוצאה ממשבר של הקהילתיות במזרח אירופה. החסידות הציעה צורה אחרת להתארגן. עמנואל ישמח לדבר על זה (אני עובד על תרגום של הספר שלו). משבר עם מדיה חברתית. חוסר סולידריות בחברה הישראלית בגלל אי שוויון. נושא מאד חשוב חברתי- קשור לשמיטה.

 

דבי- כדאי להתחיל עם קהילתיות בישראל, מודלים שונים, וכו'. ואז אולי להגיע אח"כ כאחד הנושאים משהו יותר כללי על התפוצות. מאד מתחברת למה שג'ף אמר.

 

סטיבן: מאמר בTorah tidbits רב שאמר שהנושא של שמיטה- זה דרבנן, ולא ברמה של דאורייתא, אבל יש אומרים שאם יש יותר מ50% יהודים בארץ- זה כן יהיה דאורייתא. ומאד יכול להיות שעד עוד 7 שנים, זה יהיה המצב ואולי נצטרך לחשוב על איך אנחנו מפעילים שמיטה מחדש.

 

דינה: בבית זית יש חווה אורגנית שעובדת עם נוער במצוקה. "קיימא". אולי שווה לראות אם הם יכולים לבוא ולדבר. זה מעורב דתי חילוני.

 

ג'ף: בבית הצייר יש משתלה שמתקיימת על ידי נוער בסיכון.

 

דבי: כל הנושא של קהילות מעורבות (דתי חילוני) קיבל תאוצה בשנים האחרונות. אפשר להקדיש ערב לכל מיני פרוייקטים בנושא של קהילות מעורבות.

 

דיון נוסף לגבי השאלה של דבי גרנימן לגבי פתיחת הפרוכת וסגירת הארון בהכנסת ספר תורה במקרה שאין שלוש נשים במנין בוקר:

 

ניסוח שעליו הצבענו:

בימי חול, ביום של קריאה בתורה, כשיש פחות משלוש נשים במנין, יתאפשר לאישה שמעוניינת בכך תפתח את הפרוכת ותסגור את הארון בזמן הכנסת ספר התורה, בעמדה מצד הנשים.

 

בעד: 6

נגד: 1 (סבר שיש שיהיה מינימום שתי נשים- אחת שמציעה את הכיבוד והשניה שתכבד)

נמנעת: 1