לוח נדל”ן

1) “בכל דרכיך דעהו…”( משלי ג:ו) קהילת ידידיה דוגלת בחיים יהודיים מלאים על פי ההלכה. ההלכה מתייחסת למצוות שבין אדם למקום, בין אדם לחברו ובין האדם לחברה הסובבת.

2) “הישן יתחדש, החדש יתקדש.” (הרב קוק) חיי תורה ומצוות—אסור שיוקפאו. עלינו תמיד לחפש את השילוב הנכון בין המסורת לבין המציאות החברתית המשתנה, במסגרת ההלכה. לקהילה עצמה יש חלק גדול בדיון על שאלות של מנהג. חיי הקהילה מושתתים על תפילות הקבע המשותפות. עם זאת, השאיפה היא שגם הקבע יתמלא בכוונה. התפילה בציבור צריכה להפוך לחוויה רוחנית ואסתטית, עם מירב ההשתתפות של הקהל. מרכיב חשוב בתפילה הוא דברי התורה והשיעורים, המוסיפים נופך אינטלקטואלי לחוויה.

3) “דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.” (משלי ג:י”ז) התורה מחנכת אותנו לרדוף שלום—שלום בית, שלום בחברה, שלום בין העמים. השימוש ב”דרכיה” במקום “דרכה” ו”נתיבותיה” במקום “נתיבה” מלמדנו שבתוך המסגרת התורנית,ההלכתית והקהילתית, ייתכן ריבוי דעות. גם בתנאים של מחלוקת, ראוי לשמור על כבוד הזולת.

4) “…בצלם אלוקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם.” (בראשית א: כ”ז) כל בני האדם נבראו בצלם אלוקים ולכן כולם שווים. השוויון בין בני האדם מתבטא בין נשים וגברים, בין יהודים ושאינם יהודים, עם אנשים בעלי מוגבלויות שונות, וכו’. בית הכנסת צריך שיהיה פתוח ונגיש לכל, אם כי השוויון אין פירושו בהכרח “זהות.” מכבדים את השונות בין בני האדם ויחד עם זאת, מאמינים שלכל אדם ראוי הכבוד המגיע לייצור שנברא בצלם. ידידיה מוכרת כפורצת דרך בהשתתפותן המלאה של נשים בחיי הקהילה.

5) “צדק צדק תרדוף…” (דברים ט”ז: כ) חיי תורה מתבססים על ניקיון כפיים ועל החתירה לצדק, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית. במיוחד, מוטל עלינו לדאוג לצדק כלפי אלה שנתפשים כ”חלשים” או כחסרי מגן. כקהילה, אנחנו שואפים לבטא ערכים אלה בחיינו.

6) “אל תפרוש מן הציבור…”(אבות ב:ה) ידידיה היא לא רק בית כנסת. היא קהילה אמיתית, בה החברים משתתפים בשמחות של כולם ובמצוקות ובכאב. הם מושקעים בפיתוח קהילה חזקה , המאופיינת על ידי הווי משותף ועזרה הדדית. עם זאת, איננו שוכחים שבית הכנסת שוכן בתוך שכונת בקעה. בראש מעיינינו צריכה לעמוד הדאגה לשכונתנו ועירנו,מתוך מעורבות בחייה החברתיים והתרבותיים של השכונה. במובן אחר, אנחנו חלק מהציבור הדתי-ציוני בארץ, מהחברה הישראלית בכללה מהעם היהודי בעולם, ומ”משפחת האדם.” כל הרמות הללו דורשות מאתנו מידות שונות של מעורבות ואחריות.

7) “גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני השכינה.” (שבת קכ”ז:א) אנחנו מצווים לקיים הכנסת אורחים לחברי קהילה חדשים, לסטודנטים ואולפניסטים, לעולים חדשים וללא-יהודים, המעוניינים לחוות את החוויה של שבת או חג בקהילה יהודית. אנו משתדלים לדאוג לכך שאורחינו ירגישו בנוח בתפילה ובקידוש. מכיוון שרבים מחברי הקהילה הם עולים—חדשים וותיקים כאחד—הקהילה במידה רבה מהווה עבורנו מעין “משפחה מורחבת.” זה מתבטא בפעילות חברתית ענפה, כולל סעודות חג משותפות.

8) “יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ”(אבות ב:ב) משתדלים להדגיש את חשיבותם של המדעים והאומנויות, לצד לימודי התורה. בלימוד התורה שלנו, מותר ורצוי להביא מקורות עזר רבים ומגוונים, תובנות השוואתיות ומפרשים מרקעים שונים. יצירות אומנותיות זוכות למקום של כבוד על כותלי בית הכנסת.

9) “…להיות עם חופשי בארצנו…” (התקווה) אנחנו רואים במדינת ישראל הביטוי ללאומיות יהודית ריבונית בעולם הזה, וחוגגים את יום עצמאותה ברוב עם ובתפילה חגיגית. כמו כן אנחנו מתפללים לשלומה ולשלום חייליה. חיינו כאזרחים במדינה מטילים עלינו חובות של שמירה על שלומה ובטחונה על ידי שרות צבאי או לאומי—הן לגברים הן לנשים—ושמירה על אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

10) “ושיננתם לבניך…”(דברים ו:ז) הדור הבא הוא הערובה להמשכיות. הקהילה משקיעה רבות בפעילות מגוונת לילדים, המותאמת לגילאים השונים. אנחנו רוצים שילדינו ירגישו חלק מהקהילה. גולת הכותרת של הפעילות הזאת היא חגיגת בר או בת המצווה, המובילה באופן טבעי להשתתפות בתפילות הנוער, ובסופו של דבר לחברות בקהילה, או לפחות לקשר איתן ומתמשך עם הקהילה וערכיה.