ENGLISH FOLLOWS HEBREW
קהילת ידידיה ע"ר מספר 580034213
פרוטוקול מישיבת ועד המנהל שהתקיימה ביום 7/12/2011
נוכחו: ג'יי רוזנברג-יושב ראש, לינדה גרדשטיין-יושבת ראש, דניאל ברנשטיין, דוד גלייכר, קובי איבלמן, דבורה קלקר, דניאל רורליך, פנינה ארביט, גרי גינזברג, דב רבינוביץ.
משתתפים אחרים: משה בר-זאב-רשם, דבורה גריינמן-ועדת ביקורת ,ברוך רוזן עליזה רבינוביץ
התנצלויות: אסתר אידל, דונה גולדברג
==========================================================
הישיבה נפתחה ע"י לינדה.
*קובי: בישיבה הבאה יש לנהל דיון מעמיק על תקופת תשרי. הגבאים וגם יהודית יוזמנו לתת דין וחשבון.
*דבי גריינמן : בעניין הפרוטוקולים שמתפרסמים באתר הקהילה- יש להזכיר אם נושא מסוים הושמט (או צונזר) מן העותק שמופיעה לכלל הציבור באינטרנט. גם דניאל רורליך הסכים עם זאת.
הפרוטוקולים החסרים יועלו לאתר בשיתוף עם יהודית.
*ברוך רוזן הציג דו"ח על מקומה של פעילות ציבורית בקהילת ידידיה. (העתקים שמורים במשרד.)
ברוך הציג סקירה על הנושא של "כללים" במתן דברי תורה (במסמך הנ"ל).
עקרונות המסמך התקבלו.
*בעניין: מתי ואיך על הקהילה לנקוט בעמדה ציבורית, הוצע להקים ועדה לעניינים ציבוריים.
קובי: ארגון הפגנות הוא עניין של חינוך לדור הבא וחשוב לשמש דוגמא לילדי הקהילה.
דניאל ר. הוסיף שצריכים לקבוע איך מקבלים החלטות.
גרי ג. העיר כי יש צורך לקבוע אחוז רוב שקובע (בשם הקהילה).
------
נוער: עליזה רבינוביץ הגישה דו"ח (העתק במשרד) וסקירה על פעילות הנוער מאז תחילת העסקתו של הרכז, אלעזר. היא מסרה כי ועדת הנוער מקיימת מפגשים עם הרכז לעתים תקפות ומפקחת מקרוב. יש משוב חיובי על פעילתו והשפעתו של הרכז עם שכבות הגיל השונות של הנוער וגם בהפעלתו של מדריכים מקרב אותו נוער.
קובי העיר שאולי אפשר לשלב נוער מבוגר יותר (לאחר תיכון ואף צבא) בפעילות המורחבת??
נמסר גם שוועדת הנוער והרכז מעוניינים לצרף את הנוער בנושאים כלל קהילתיים.
הועלה רעיון לקיים שבתון לבני הנוער.
----
חברות:
פנינה קיבלה על עצמה לשלוח תזכורת ל-9 אנשים שטרם חידשו את חברותם.
לינדה קיבלה על עצמה לשגר מכתב לחברים בחו''ל לחדש את חברותם מרחוק.
לינדה הציע בעניין חברות של בני חברים מעין חברות במחיר מופחת. התקבלה הצעה להציע חברות לקבוצת הגיל 18-24 חברות בסכום של 50 ₪. והעניין ייבדק שוב בשנה הבאה.
באשר לסטודנטים בקבוצת גיל 24-30 הועלה רעיון להפחית את דמי החברות הקיימים. לא נתקבלה החלטה סופית.
---
אירועים קודמים:
דבורה ק.: סעודת ליל שישי של שבת היכרות היתה מאד מוצלחת. האירוע של מוצ"ש פחות מוצלח. קשה מאוד לתכנן תוכן לילדים מבלי לדעת מי בדיוק מגיע. להבא נצטרך לדרוש אישור השתתפות (RSVP) אחרת אין טעם.
אירועים בעתיד:
תוכנן פעילות לנוער בימי החנוכה.
נעמי ש. מתכננת ערב שירת נשים לחנוכה.
ט"ו בשבט- דבורה ק. ופנינה תטפלנה בכיבוד. לינדה בתוכנית.
----
תאריך הישיבה הבאה נקבעה ליום ג' 3.1.2012.
מדיניות קהילת ידידיה אודות מקומם של עניינים ציבוריים
בדברי תורה, דברי הלכה ושבתות עיון
כפי שנכתב בהצהרת העקרונות של קהילת ידידיה, ל"אחריות כלפי החברה הסובבת אותנו" יש מקום חשוב בתפיסת היהדות של הקהילה ובתפיסתנו את הקהילה שלנו עצמה. השבת, בהיותה מועד המפגש העיקרי במהלך השבוע, בו אנו מתכנסים כקהילה, מספקת הזדמנויות חשובות לדון בתחומי אחריות אלה ולבחון אותם.
שבתות עיון מהוות אמצעי יוצא מן הכלל לבחינת עומק של נושאים הנוגעים לענייני ציבור, לרבות אלה הקשורים לנושאים שנויים במחלוקת. לשבתות העיון יש יתרון בכך שבאפשרותן לאפשר דיון ולהשמיע נקודות מבט שונות. יתר על כן, מכיוון שהן נערכות לאחר סיום התפילה, יש באפשרות החברים לבחור האם להשתתף בתכנית שבת עיון כלשהי, אם לאו. אנו ממליצים שייעשה שימוש רב מבעבר בכלי זה על מנת להעלות נושאים ציבוריים שנויים במחלוקת ולדון בהם,[1] וייתכן שיהיה מועיל לתכנן סדרת אירועים מסוג זה זמן ניכר מראש. אפשר גם לפרסם תכניות נבחרות באמצעות בתי כנסת אחרים וארגונים קהילתיים בשכונה.
דברי תורה ודברי הלכה מספקים לחברים הזדמנויות נוספות, מסורתיות, לחלוק פרשנות אישית אודות הפרשה או קריאה אישית של נושא הלכתי. על אף שמגבלות הזמן מונעות טיפול מעמיק או ממצה בנושא מורכב או שנוי במחלוקת כלשהו, דברי תורה ודברי הלכה יכולים גם יכולים לשמש להעלאת נושאים וחששות, לרבות אלה הנוגעים בעניינים ציבוריים.
יחד עם זאת, אופיין והקשרן של דרשות (כולל הזמן המוגבל המוקצה לדרשן והעדר הזדמנויות לתגובה מיידית) מציבים אתגרים בפני האפשרות לשקול נושאים שנויים במחלוקת ברגישות וברצינות. בהתאם לזאת, פיתחנו סדרה של הנחיות והמלצות לדרשנים, לקהל ולגבאים (נא לעיין במסמך הנלווה).
אנו תקוה כי הנחיות והמלצות אלה תסייענה להגשים את הפוטנציאל של אמצעים חשובים אלה לתרום למאמצי תיקון העולם של קהילתנו, תוך מזעור הסיכונים שהם מציבים בפני לכידותה ורוח השותפות שלה. כך, אנו מאמינים שנוכל לממש את "אחריותנו כלפי החברה הסובבת אותנו" ביחס לנושאים חברתיים רחבים, ובה בעת להיות מודעים לאחריותנו כלפי החברה הקרובה ביותר שלנו (הקהילה והקהל שלנו) .
יתר על כן, אנו ממליצים שהמלצות אלה תעבורנה עדכון מדי שנה, בכדי לתת מענה לנושאים שונים ולשלב רעיונות שיעלו במשך הזמן.
טיוטת הנחיות והמלצות
הנוגעות לדרשות ולעניינים ציבוריים
כחלק מן המחויבות שלנו לחיי תורה והלכה בעולם מודרני, קיימת בקהילת ידידיה מסורת של אמירת דברי הלכה בלילות שבת ודברי תורה בשבתות בבוקר. מטרת דרשות אלה, אשר עשויות מדי פעם לעסוק בנושאים מאתגרים או שנויים במחלוקת, היא לקדם דיאלוג כן ורחב היקף, בו יכול כל אחד ליטול חלק ולתרום. דבר זה דורש סובלנות ואיפוק, הן מצד הדרשנים והן מצד קהל השומעים.
הדרשות מספקות לחברי הקהילה הזדמנות לחלוק את קריאתם האישית את המקור ההלכתי או פרשת השבוע, ואת הרעיונות העולים ממקורות אלה עם הקהל , וזה כולל:
1. עידוד הקהל לחשוב על סוגיות שונות הנובעות מן המקור המוצג.
2. חשיפת הקהל בפני העולם הרוחני והאינטלקטואלי של חברים אחרים בקהילה.
3. אספקת השראה ומידע העשויים להוות משאב לחברי הקהילה במאמציהם לחיות חיים הנטועים בהלכה היהודית, במקורות ובנורמות אתיות.
מסמך זה מתווה רשימה של הנחיות והמלצות למתאמים, לדרשנים ולקהל, כאשר רוב הנקודות מופיעות כהמלצות ולא כהנחיות. כוח המשימה מכיר בכך שרבות מהנחיות אלה כבר מיושמות במידה רבה, ואלה נכללות מפאת חשיבותן ולא עקב בעיות בעת הזו.
א. הנחיות והמלצות למתאמים
1. הקהילה מעריכה את עבודתם המתמשכת של המתאמים בזיהויים של דרשנים פוטנציאליים ועידודם לשאת דרשות.
2. הקהילה נכונה לתמוך במאמצים מיוחדים (לדוגמא: קיום סדנאות) כדי להביא חברים נוספים לתוך מאגר הדרשנים ולסייע לדרשנים נוכחיים להוסיף לפתח ולשכלל את כישוריהם.
3. הקהילה סומכת ידיה על הנוהג הנוכחי של פתיחות לעיונים אישיים, חברתיים, ערכיים ופוליטיים על הפרשה או ההלכה ומעודדת את המתאמים להמשיך את מסורת הגיוון הזו.
4. בנוגע לנושאים השנויים במחלוקת, חשוב להמשיך ולהיות מוכנים לשמוע דוברים מכל קשת הדעות העולות בקנה אחד עם מסמך העקרונות של הקהילה.
5. טרם נשיאת דרשה, חשוב להביא לידיעת נושא הדרשה כל מסמך קהילתי רלוונטי (הצהרת עקרונות, הנחיות אלה, וכו'), באמצעות דואל עם הלינקים המתאימים ובליווי מכתב המציין את החשיבות שהקהילה מייחסת למסמכים אלו. במכתב חשוב גם לעודד את הדרשנים להתיעץ עם המתאם או עם חבר הוועדה לעניינים ציבוריים אם תתעוררנה שאלות לגבי ההנחיות.
6. במקרים בהם חבר/ת קהילה מבקש להגיב לדרשה שהינה למורת רוחו, הוא/היא מתבקש/ת לעשות זאת באופן בונה, לאחר סיום התפילה או בהמשך השבוע. אפשר להביע את ההתנגדות בפני הדובר עצמו, בפני מתאם הדרשה או בפני חבר/ת הוועדה לעניינים ציבוריים. במצבים נדירים אך מורכבים אלה יש לטפל ברגישות ובכל מקרה לגופו. על חברי הועדה לעניינים ציבוריים,על המתאמים ועל יושבי הראש לטפל במקרים אלה מתוך שיתוף פעולה.
7. באותם מקרים נדירים בהם אדם מן הקהל, או הדרשן/נית מתנהגים במהלך דרשה באופן שאחרים חשים כפוגע או לא הולם, יש להזכיר לו/ה באופן מכבד את נורמות ההתנהגות של הקהילה. זה יכול להתבצע ע"י המתאם, ע"י יושבי הראש, או ע"י חבר/ת הועדה לעניינים ציבוריים.
ב. הנחיות והמלצות לדרשנים
1. הקהילה מכירה תודה לדרשניה בעבר, בהווה ובעתיד, על הזמן, על האנרגיה ועל המחשבה המושקעים בהכנת דברי תורה והלכה.
2. הקהילה מעודדת מגוון סוגי דרשות לרבות כאלה שהינן בעלות אופי חברתי-פוליטי וכאלה שהינן בעלות אופי אישי/רוחני.
3. בשבת רגילה, דרשה אמורה להיות מעוגנת בנושא הקשור בהלכה/מחשבת ישראל (בערב) או בפרשה/בהפטרה (בבוקר).
4. הדרשנים רשאים להשליך מן הפרשה או ההלכה על אירועי השעה מתחומי החברה/הפוליטיקה, לרבות אלה שהינם רגישים או שיש בהם פוטנציאל להיות שנויים במחלוקת.
5. במקרה של דבר הלכה, על הדרשנים לזכור כי המנדט שניתן להם איננו לפסוק הלכה לקהילה אלא להציג מקור הלכתי ולבחון את המושגים הרלוונטיים. דבר ההלכה אמור לשקף מנדט זה.
6. הקהילה מעודדת את הדרשנים להשקיע זמן של ממש, אנרגיה, מחשבה ורגישות בהכנת הדברים, בשאיפה להציג את דבריהם באופן שוטף וממצה. זה חשוב במיוחד במקרה של דברים בנושאים העשויים להיות שנויים במחלוקת.
7. כאשר דרשנים נוקטים עמדה בנושאים רגישים או שנויים במחלוקת, הם יבואו על הברכה אם יאמצו סגנון המעורר מחשבה והמביא את השומעים אותם לידי הבנה מעמיקה יותר של סוגיה רוחנית, ערכית או הלכתית. יש לזכור, שסגנון שיפגע בחברי קהילה או יגרום להם להיכנס למגננה, יביא בדרך כלל לתוצאה ההפוכה מזו המבוקשת.
8. הדרשנים מתבקשים לאמץ סגנון המביא בחשבון את הדברים הבאים:
i. משך הזמן הקצר המוקצב לדברים ( כיום: 5-7 דקות בערב; 8-12 דקות בבוקר. כפוף לשינויים ע"י הוועד המנהל בהמשך)
ii. היעדר האפשרות לתגובה מידית
iii. מגוון נקודות המבט, האוריינטציות והרגישויות של הקהל
9. בעוד הדרשנים צריכים לחוש שניתנת להם החירות לתת ביטוי להבנתם את גישת היהדות לאמת או לצדק, עליהם לזכור שלאיש מאתנו אין מונופול על האמת. על דרשן להציג את עמדתו או להציג רעיון מבלי לגמד את אלה החולקים עליו.
10. הדרשנים מתבקשים לקחת בחשבון את ההקשר של הדרשות: בערב הדרשה קודמת לתפילת מעריב ובבוקר היא קודמת לקריאת התורה. לכל הקשר האתגרים וההזדמנויות שלו.
11. הדרשנים מוזמנים לעודד את הציבור לראות בדבריהם פתיח לדיונים בסוגיות שהועלו.
12. במקרים בהם מתעורר אצל דרשן חשש שהדרשה-בהתהוות שלו עלולה להתנגש עם מדיניות הקהילה, רצוי שיתיעץ בטרם עת עם המתאם הרלוונטי ו/או עם חברי הוועדה לעניינים ציבוריים.
ג. הנחיות והמלצות לקהל
1. הקהילה מעריכה את מסורת התנהלות הקהל בזמן הדרשות, הכוללת התנהגות מכובדת והקשבה פעילה.
2. הקהילה מעודדת את הקהל להעריך את היקף העבודה המושקעת מצד הדרשנים בפיתוח ובעידון הדרשות שלהם. במקרה של דוברים אשר זו להם הפעם הראשונה או הנוקטים בגישה חדשנית, יש לקחת בחשבון שייתכן שנדרשת להם גם מידה לא קטנה של אומץ.
3. הקהילה גם מעודדת את הקהל להעריך את העבודה הקשה שהושקעה מצד המתאמים בגיוס הדרשנים ואת הרגישות לה הם נזקקים בהתמודדות עם מצבים מורכבים.
4. הנימוס מחייב שלא להתפרץ לדבריו של דובר, אף אם אמר דבר מה שהשומע חווה כמרגיז או פוגע. אין בהימנעות מהתפרצות משום הסכמה של השומעים עם דברי הדובר.
5. התפרצויות אינן משרתות לא את הדובר ולא את המתפרץ, מכיוון שהמעמד אינו מאפשר שום אמירה סדורה – לא התפרצות סדורה ולא תגובה סדורה.
6. חברי הקהל מוזמנים לשתף את הדרשנים במחשבותיהם אודות הנושאים שהועלו בדברי התורה ובדברי ההלכה באופן אישי לאחר התפילה או בטלפון בימים שלאחר מכן. בחלק מן המקרים, זה עשוי להוביל לדיון מתמשך ופורה אודות נושאים חיוניים הקשורים לתיקון עולם. דרשות המשיבות ומגיבות לדרשות קודמות או מהוות המשך להן - מתקבלות בברכה.
7. אם חבר/ת קהילה חש שחלקים מדרשה מסוימת פוגעניים, הוא יכול לשתף את נושא הדברים, את המתאם הרלוונטי או את חבר וועדת עניינים ציבוריים בתחושותיו, באופן בונה ומנומס.
8. אם חבר הקהל חש שהדרשן העלה נקודה חשובה או שנויה במחלוקת והראויה לבחינה נוספת, הוא יכול להציע שהקהילה תקיים שבת עיון או ערב דיון בנושא. אפשרות נוספת ומבורכת היא להציע לשאת דבר תורה המשכי בנושא.
9. על חברי הקהל לזכור כי קהילת ידידיה הינה קהילה המחויבת לשלום ולתיקון עולם ולדיון פתוח בקשרים בין היהדות לבין עניינים ציבוריים. מדיניות הקהילה היא שהדרשנים רשאים לעסוק בנושאים אלה ולבחון אותם.
Kehillat Yedidya Registered Amuta no. 580034213
Minutes of Steering Committee meeting 7/12/2011
Present: J Rosenberg (chair). Linda Gradstein (chair) Danielle Bernstein, David Gleicher, Kobi Abelman, Deborah Kalker, Daniel Rohrlich, Penina Arbit, Gary Ginzberg, Dov Rabinowitz.
Moshe Bar-Zev (note-taker), Debbie Greniman (Audit Com.), Bruce Rosen
Apologies: Esther Edell, Donna Goldberg
The meeting was opened by Linda G.
Kobi: At the next meeting we need to hold a discussion of the High Holyday period. Gabbaim and Eudice should be invited.
Debbie Greniman: re the minutes being published on the web, it should be noted that when certain details are omitted for personal or other reasons, this should be specified. Daniel Rohrlich was in accord. Missing minutes will be posted on the website.
Bruce Rosen presented the suggestions by the Public Affairs Task Force. Bruce presented the recommended guidelines for Divrei Torah. Copies of the reports attached. The principles were accepted. A suggestion was made to set up a limited team to respond in cases when the community is called on to take a stand on public issues.
Kobi: organizing demonstrations is also a matter of education in terms of setting an example for our children to be pro-active.
Daniel R added that we need to decide what kind of majority will make the decision.
Gary G suggested fixing a percentage.
Youth: Aliza Moss-Rabinowitz presented a report (attached) and surveyed recent youth activities since Elazar Waldman started working as youth director. She pointed out that the committee have been meeting regularly with him and also keeping a close eye on him. There is extensive positive feedback from all the different age-groups and also positive influence on the madrichim who have been chosen from among the youth.
Kobi suggested that perhaps there could be some activity for the older (post high-school and army) youth?
It was also pointed out that the committeea are interested in involving the youth in general community activities.
The idea of a youth Shabbaton was also raised.
Membership:
Penina took on responsibility to speak to the 9 remaining members who had yet to renew membership.
Linda took on preparing a letter to overseas members to renew
Linda raised the suggestion that the community extend membership to members’ children at a reduced rate. The suggestion to charge 50 shekels a year to 18-24 year-olds was accepted. To be reviewed in the future.
With regard to students in the 24-30 age range a reduction was also suggested. No decision was reached on this.
Previous Events:
Debora K reported that the Friday night meal for the Shabbat Hekerut was very successful. The Motzei Shabbat dessert party less so: she pointed out that it is not possible to organize a suitable program for kids without knowing how many and what ages are coming. The only way to do this again would be to demand an RSVP
Future Events:
A number of activities were planned for the youth during Hanuka
Noomi S is organizing an activity on Kol Isha for Hanuka
Tu B’Shvat = Debora K and Penina agreed to organize the culinary side, Linda took on the program side.
DONM: Tuesday 3.1.2012
KEHILLAT YEDIDYA POLICY ON THE PLACE OF PUBLIC AFFAIRS
IN DIVREI TORAH, DIVREI HALACHA AND SHABBATOT IYYUN
As indicated in the Kehillah's Statement of Principles, "responsibilities toward the surrounding society" have an important place in our kehillah's conception of Judaism and in our conception of our own kehillah. Shabbat, which is the main time of the week during which we gather together as a kehillah, provides important opportunities to discuss and explore those responsibilities.
Shabbatot Iyun constitute an outstanding vehicle for in-depth exploration of public affairs issues, including those related to controversial issues. They have the advantages of offering sufficient time to allow for discussion and the airing of differing perspectives. In addition, as they take place after the tefilot, members have the opportunity to choose whether or not to participate in any particular program. We recommend that this vehicle be used more intensively than in the past to raise and discuss controversial public affairs issues[2] and it may be useful to plan, well in advance, a series of such events. Selected programs could be publicized through other synagogues and community-organizations in the neighborhood.
Divrei torah and divrei halacha provide additional and traditional opportunities for members to share some of their personal reflections on the parsha or on a halachicissue. While time limitations preclude in-depth or definitive treatment of any complex or controversial topic, divrei torah and divrei halacha can serve to raise issues and concerns, including those related to public affairs.
However, because of their format and nature (e.g., the short time frame and the lack of opportunities for immediate response), these vehicles pose inherent challenges to sensitive and serious consideration of controversial issues. Accordingly, we have developed a series of guidelines and recommendations for the darshanim, the kahal and the coordinators (please see accompanying document).
It is our hope that these guidelines and recommendations will help realize the potential of these important vehicles to contribute to our kehillah's tikun olam efforts while minimizing the risks they pose to its cohesion and communal spirit. Thus, we believe that we can act on our "responsibilities to the surrounding society" regarding broad societal issues, and at the same time be mindful of our responsibilities towards our immediate society (our kehillah and kahal).
We also recommend that these guidelines be reviewed and updated annually to address issues and incorporate ideas raised over time.
GUIDELINES AND RECOMMENDATIONS
RELATED TO DRASHOT AND PUBLIC AFFAIRS
As part of our commitment to live a life of Torah and halacha in a modern world, Kehillat Yedidya has a tradition of encouraging divrei halacha on Friday nights and divrei Torah on Shabbat mornings. The goal of these talks, which may address challenging and even controversial issues, is to promote an honest and far-reaching dialogue to which all can contribute. It is a goal that requires tolerance and restraint on the part of the darshanim and the audience alike.
Drashot provide kehilla members with an opportunity to share with the kahal their personal readings of a halachic source or of the weekly parsha, and the ideas that arise from them. The goals and opportunities include:
1. Encouraging the kahal to think about relevant issues that emanate from the source presented
2. Acquainting the kahal with the spiritual and intellectual world of fellow members of the kehilla
3. Providing inspiration and information that fellow members can draw upon in their efforts to live a life grounded in Jewish law, texts and ethical norms
This document lays out a set of guidelines and recommendations for the coordinators, the darshanim and the kahal, with most items taking the form of recommendations, rather than guidelines. The task force recognizes that many of these guidelines are already being implemented to a large degree, and their inclusion bespeaks their importance rather than current problems.
B. Guidelines and recommendations for the coordinators
1. The kehillah appreciates the ongoing work of the coordinators in identifying and encouraging potential darshanim.
2. The kehillah stands prepared to support efforts by the coordinators (such as drasha workshops) to bring additional members into the pool of darshanim, and to help existing darshanim further develop their skills.
3. The kehillah endorses the current practice of openness to personal, social, moral and political reflections on the parsha or the halacha and encourages the coordinators to continue this tradition of variety and diversity.
4. With regard to contentious topics, it is important to continue to be open to speakers from the full range of viewpoints that are consistent with the kehillah's statement of principles
5. The coordinators should share with potential speakers, prior to their talks, any relevant kehillah documents (statement of principles, these guidelines, etc.) .These should be sent by email (as attachments or as links to relevant web sites), along with a cover letter emphasizing the importance of the principles and the guidelines to the KY community. It should also encourage the potential speaker to confer with the coordinator or the Public Affairs Committee if he/she has any questions about the guidelines.
6. In cases where a kehillah member objects to a presentation and wishes to express a complaint, he/she is expected to do so in a constructive manner. Critical feedback may be voiced either to the speaker himself, the relevant coordinator, or a member of the Public Affairs Committee. These rare, but difficult situations need to be handled sensitively, and on a case by case basis. The public affairs committee, the coordinators and the yoshvei rosh should work together in handling these situations.
7.
In those rare cases where a member of the kahal, or
the darshan, behaves in a manner that others experience as hurtful or even
inappropriate, he or she should be respectfully reminded of the kehillah's
norms of behavior. This could be done either by the coordinator, the yoshvei
rosh or a public affairs committee member.
C.Guidelines and recommendations for the darshanim
1. The kehillah appreciates the time, energy and thought that darshanim – past, present and future – typically put into preparing their talks.
2. The kehillah encourages diversity in types of drashot, including those of a social/political nature and those of a personal/spiritual nature.
3. A drasha on a regular Shabbat should be grounded in an issue in halachic/Jewish thought (in the nighttime) or the parsha or haftara (in the morning).
4. Darshanim are free to relate the parsha or halacha to current social/political issues, including those that are sensitive or potentially controversial.
5. In the case of a dvar halacha, darshanim should keep in mind that the mandate is not to pronounce a psak for the kehillah, but rather to present a halachic source or sources and explore the relevant concepts; the presentation should reflect this mandate
6. Darshanim are encouraged to invest serious time, energy, thought and sensitivity in preparing their talks and to strive to present their talk fluently and concisely; this is particularly important in the case of talks on potentially controversial issues
7. When taking stands on sensitive or controversial issues, darshanim are encouraged to adopt a style that will be thought-provoking or move listeners to a deeper understanding of spiritual, moral or halachic issues. A style which offends kehillah members or puts them on the defensive will usually be counterproductive.
8. Darshanim are strongly encouraged to adopt a style that takes into account:
i. The short amount of time allotted ( currently 5-7 minutes at night; 8-12 minutes in the morning; subject to change by a decision of the va'ad),
ii. The lack of opportunity for immediate response
iii. The diversity of viewpoints, orientations and sensitivities of the audience
9. While darshanim should feel free to state their understanding of Judaism's approach to truth or justice, they should keep in mind that none of us has the monopoly on truth. The darshan should state his opinion, or present a thought, without belittling those that disagree.
10. Darshanim are encouraged to take note of the context of the drashot: the evening drasha precedes maariv, while the morning drasha precedes the torah reading. These contexts create both challenges and opportunities.
11. Darshanim are encouraged to promote and welcome feedback from the kahal.
12. In cases where a darshan is concerned that his/her drasha-in-the-making might conflict with kehillah policies, he/she is encouraged to confer with the relevant coordinator or a member of the public affairs committee.
D. Guidelines and recommendations for the kahal
1. The kehilla appreciates the kahal's tradition of decorum and active listening
2. The kehilla encourages the kahal to appreciate the amount of work that darshanim typically put into developing, refining and practicing their talks. In the case of first time speakers or speakers taking a novel approach, they may have had to muster a good deal of courage as well.
3. The kehillah also encourages the kahal to appreciate the hard work that the coordinators put into recruiting darshanim and the sensitivity they need to employ in dealing with difficult situations.
4. Courtesy entails not interrupting a speaker, even if the speaker says something that the listener finds upsetting or objectionable. By refraining from interrupting, the listener is not signaling that he/she agrees with the speaker.
5. Interruptions do a disservice to both the speaker and the person voicing the interruption. The occasion does not provide an opportunity for either a coherent interruption or for a coherent reply.
6. Members of the kahal are encouraged to share with the darshanim their thoughts about the issues raised in divrei torah and divrei halacha, either in person after davening or by phone during the days that follow. In some cases, this can lead to ongoing, productive discussions about vital issues related to tikun olam. Drashot that respond to, or follow-up on, prior drashot are also strongly encouraged.
7. If a member of the kahal finds parts of a talk objectionable, he/she should feel free to share his/her feelings – in a constructive and courteous manner - with the speaker, the relevant coordinator, or a member of the Public Affairs Committee.
8. If a member of the kahal feels that a darshan has raised an important or controversial issue which deserves further exploration, he/she might consider suggesting that the kehillah hold a Shabbat iyun or weeknight discussion of the topic. Another option is to offer to give a follow-up drasha on the subject.
9. Members of the kahal should bear in mind that Yedidya is a congregation dedicated to social justice, peace and open discussion of the connection between Judaism and public affairs. It is the kehillah's policy that darshanim may explore these subjects.
Report on Youth Activities: July-December, 2011
The Youth Committee has been very active in the last six months, since fulfilling the vision of the lay (volunteer) leadership to hire a Youth Director, which had been in the planning for a year prior. During last year, the committee formulated a job description and in consultation with the teen members as well as other parents, recruited and interviewed a number of candidates before hiring Elazar Waldman, our current Youth Director.
In the short time that Elazar has been on board (the month of July, and from the last week in September-present), he has made a tremendous impact on the parents, teens and younger children. The youth program and by extension, the shul, has literally been transformed by his presence and there is a dynamic new energy among all ages, from preschool through high school. At this point in the year, we felt it important to call forward his significant contribution to the shul thus far and encourage the vaad menahel to continue to increase support for this incredible endeavour. Below are the accomplishments of Elazar and the parent-led and teen-led Youth Committees in the last six months. It is most important to note that in the spirit of our kehilla, the professional leader (Elazar) has not in any way replaced active lay leadership, but rather inspired a deeper commitment and broader participation among parent and children members.
Quotes from Parents:
“…After many years without teenage leadership in the younger kids tefillot we are seeing a return to a teen presence as role models to the younger kids. Elazar has succeeded in bringing together a high quality group of teens (9-12 grades) who will be leading the 1st-3rd grade shabbat morning group. We held an evening workshop which included hands on instruction - the "to dos" and "not to dos" , planning the schedule for the year as well advising as to how to create a meaningful parsha chug for the kids. The group responded very favorably. It was clear that they all have a very positive relationship with Elazar and that there has been significant groundwork laid in the past several months which now has paved the way to bring the kids "on board" not just as consumers but as producers and creators!”
-Aytan Kadden
Special Events:
All Ages:
*Creation of “Pinat Lechaim:” special table to meet, get to know Elazar in the general Kiddush, including giving out “tchuparim” with his contact info.
*Supervised Play Room During Rosh HaShana Tefillot: Elazar organized and coordinated volunteer teenagers to supervise a playroom in Merkaz Dov (half hour increments) in addition to the special Tefillot Yeladim of Rosh HaShana.
*Family Kehilla Sukkah Decorating project: all ages
~30 kids+parents (preschool-high school) created decorations, socialized, noshed, got to know Elazar better and hung decorations in sukka. Led by parent volunteer (Jenny), with logistical support by Elazar.
Teenagers (7th-12th grades):
* Ice Cream Party: An evening during the week for teenagers to get to know Elazar, with ice cream and activity.
*Summer Kiddush for Noar: Mexican theme kiddush for the teenagers with an activity about the three weeks. There happened to be a group of Ramah Seminar kids in shul that Shabbat, who were invited on the spot to join. There were ice-breaker games, hachnasat orchim and a pe’ula on the theme of the three weeks.
*Carlebach-style Minyan Noar Friday Night Davening: A group of ~25-30 teenagers gathered for Friday night tefillot. Elazar led Kabbalat Shabbat and one of the teenagers led Maariv.
*Aseret Y’mai Tshuva Movie and Discussion night: Grades 7-9, “The Guardian”
~10 younger teens gathered for pizza and popcorn with Elazar to watch a movie projected on wall in Mercaz Dov and discuss meaning in context of tshuva
* Aseret Y’mai Tshuva Movie and Discussion night: Grades 10-12. “Repentence”
~10 older teens gathered for pizza and popcorn with Elazar to watch a movie projected on wall in Mercaz Dov and discuss meaning in context of tshuva
*Simchat Torah Youth Hakafot
Elazar created and printed a pocket list of songs for the teens, coordinated leaders for girls/boys hakafot, called and publicized special youth hakafot, then led particularly spirited hakafot in the evening (#3) and morning (#5). This had a trickle-down effect on the little kids and “bogrei yedidya” older “young” members, who were particularly active and inspired this year.
*Teen Kiddush with special guest speaker: Yair Agmon
~30 teens gathered after shul in Mercaz Dov to socialize and have a participatory workshop/presentation by writer Yair Agmon, author of a book on Parashat HaShavua, a friend of Elazar’s and teacher at Pelech High School.
*Teen Minyan: Shacharit
~40 kids from our kehilla as well as other neighborhood kehillot gathered to daven. Tefillot, divrei torah, torah reading all led by teens (coordinated by Elazar).
*Recruiting and Training of cadre of teens to lead new Tefillat Yeladim, grades 1-3
~8 teens joined Elazar and parent volunteer for pizza and training in how to lead, create programs, trouble shoot as new leaders of tefillat yeladim. Part one of two sessions to help support, develop leadership skills and build team of committed teen leaders/role models.
Younger Children:
*Leading Tefillat Yeladim: Elazar ran the older children’s Tefilla group a few times when Aytan was away or unable to.
*Sukkah Hop on Shabbat Chol Hamoed: up to age 10
~20 kids+parents visited four sukkot belonging to members of the kehilla (Rabinowitz, Lachs, Wolfin Goldin, Guibli) Educational/social activity and snacks in each sukkah, coordinated, guided and supervised by Elazar and parent volunteer (Elyssa).
*Shabbat Hekerut Children’s Ein Keloheinu-Alenu
~20 kids of all ages prepared to be “chazzanim” during regular tefillat yeladim time, then joined the davening in the main sanctuary to lead the shul (led by parents and Elazar)
*Recruiting and Training of cadre of teens to lead new Tefillat Yeladim, grades 1-3 (See above).
*Festive Opening of new Tefilat Yeladim for grades 4-6
~15 kids (more than have attended the combined 1st-6th grade group in the past 6 months) attended the festive opening of a new group envisioned by parent vaad and Elazar to answer the needs of kids who have aged out of the second tefillat yeladim. Elazar planned with Aytan and Yitzchak Avigad and parent vaad to create content and he purchased and organized special Kiddush.
Upcoming activities during December:
*Hadracha/Training session #2 for teen Tefillat Yeladim leaders
*Festive Opening of new Tefillat Yeladim for grades 1-3
*Friday night Minyan Noar+communal Shabbat dinner
*Chanukah trip for teens to Holon museum: “Dialog ba Chashecha”
*Chanukah family candle-lighting Chessed event (at Zichron Menachem)
Ongoing:
Monthly meetings, constant social media (i.e. Facebook, etc.) contact/managing, phone and email contact with the newly-formed teen “vaadat noar” to brainstorm, plan and empower the teens to create and lead programming for their age group.
Supervision and coordination of the expanded Tefillot Yeladim (3 groups running simultaneously), including leaders, content, publicity etc.
Bi-monthly supervision meetings with parent supervisors, plus planning meetings with whole committee, weekly email reports, constant phone consultations.
[1] יחד עם זאת, אנו מכירים בכך שלא כל שבתות העיון תוקדשנה לעניינים שעל סדר היום הציבורי. רבות משבתות העיון תהיינה בעלות מיקוד אחר, כיאות, לרבות לימוד תורה או אוריינטציה ספרותית או רוחנית.
[2] At the same time, we recognize that not all the shabbatot iyun will be dedicated to public affairs issues; many of them will, appropriately, have other foci, including those of a limud torah, literary or spiritual orientation.