פרוטוקול ישיבת ועדת מנהג והלכה, קהילת ידידיה

4 ביוני, 2013

 

נושא הדיון: האם לאפשר לאישה להיות חזנית לקבלת שבת (באופן קבוע, לכבוד שמחות, במנין חילופי, וכו)

 

נוכחים:

מאיר פישברן (נציג הגבאים)

דינה ויינר

דני קאהן

פנחס לייזר (לא מן המנין)

איתן כאדן

מינדי (מלכה) שימעל

דבי  וייסמן (יו"ר)

דניאל רורליך

דניאל ברנשטיין

עליזה מוס רבינוביץ

 

דברי פתיחה, דבי:

1. עברו 8 שנים מאז היה הדיון על קריאת  תורה ונשים.

2. התהליך- כדאי שיהיה עם כל הקהילה. לא בהכרח צריך לעסוק בכל הנושאים- נושא זה מאד ספציפי ולא עלה לדיון בועדה בעבר.

3. אנחנו לא חייבים להנהיג את זה באותה צורה שזה מתנהל ב"שירה חדשה". אם ההצעה היא שרק נשים תהיינה חזניות לקבלת שבת- דבי נגד.

 

השאלות על הפרק:

1. האם לאפשר לנשים להוביל קבלת שבת?

2. האם לאפשר את זה בתפילה חילופית?

 

איתן: על פי המיילים, נראה כי כולנו בהסכמה שאין כאן דיון הלכתי- כולנו בדיעה שזה לא מבין תפילות החובה ולכן יש מקום לראות שזה לא "אסור" במובן ההלכתי הקלאסי. יש כמה שאלות- השאלות הסוציולוגיות.

 

ר' אבי וייס- הנהיג את זה אצלו בבית הכנסת (HAR).

Joel Wolowelsky- מהדורבים הכי נשמעים בנוגע ל"קדיש" ע"י אישה אבל הוא הסתייג מ"קבלת שבת" ע"י נשים כי זה "התקבל כתפילה". [דינה- "אתה הראת" דומה לכך. איתן- לא בטוח.]

 

לא שומעים בקשה / דרישה של נשים להוביל את "פסוקי דזמרא". זה מזכיר את המקום של הרב סולובייציק- איפה המקום ההלכתי. יש בזה חלק של "לשיר טוב ולהיות חלק מהתפילה", אני מבין את זה, אבל איפה החלק ההלכתי? זה נותן טיפה טעם לפגם...

 

השאלה המשמעותית בשבילי- השאלה של המקום של ידידיה כבית כנסת אורטודוקסי. אני בין הצעירים אבל עדיין בין השמרנים. עדיין חשוב לי להיות חלק מהעולם האורטודוקסי. (אני לא post denomonational). זה מקרב אותנו אל הגבול.

 

אני הייתי מוכן למצב שבו יש מנין "אחר", חילופי, בתוך בית הכנסת שם קבלת שבת מובלת ע"י נשים. לא למעלה.

 

דינה: צריך לבדוק האם הצורך הוא אורגני לקהילה או לא? יכול להיות שהדרך היחידה לדעת זה לעשות ולקבל את התגובות...

 

פנחס: אני רוצה להסתייג מהעניין של פסוקי דזמרא- כי אין גם הרבה גברים שרוצים...

יש הרבה סיבות לאפשר את זה. אני כן חושב שצריך משאל- כדי לראות היכן הקהילה רוצה לראות את עצמה על המפה. השיקול שעלה של האם נחשב אורטודוקסים כדי ללוות / לקבל אנשים שרוצים לעבור גיור- שווה לבדוק, אבל אולי זה לא שיקול מכריע.

לאפשר את זה בתור אופציה חילופית- פחות אלגנטי בעיני.

 

דניאל ב.: האם יש מישהו פה שחושב שצריך לא לאפשר בכלל?

 

דניאל ר.: יכול להיות שאני בעמדה הזו. לכאורה אני מקבל בברכה לא נסיון להדר את מעמד הנשים בביהכ"ס, אבל בכל זאת מרגיש מאד לא נוח בכמה דברים שנשים עושות בקהילה, כולל את זה.

האם פעם הקהילה גילתה שהיא לא עושה משהו לי ההלכה ותיקנה את זה?

יש לנו טענה הלכתית- אין פה ממש תפילה, ואם אין "קול באישה ערוה"אז לכאורה מה הבעיה?

יש לי הרגשה שאנו רואים את ההלכה ככלי פלסטי מדי. האם היחס שלנו בקהילה היא של מחוייבות להלכה או שאנחנו קובעים ובא נראה מה עוד אפשר למתוח בהלכה לצרכים של הנוחיות שלנו.

 

מאיר: באופן פרקטי- בקבלת שבת- מי שעומד ומתפלל אין לו תפקיד כל כך מרכזי... בגלל זה לא נראה לי כל כך עקרוני. [אחרים- לא מסכימים].

 

איתן: מנהג ותיק בישראל שאדם שיש לו "יארצהייט" יש לו זכות לעבור לפני התיבה. איכות החזן לא צריכה להיות הנושא.

 

עליזה: יש פה צורך. זה שעלה סביבות בת מצוה זה בגלל שבבת מצוה רוצים שיהיה פרפקט. אבל זה כבר עלה בעבר- לא זוכרת בדיוק באילו נסיבות. גם, בשנים האחרונות זה הפך לדבר שקורה: שירה חדשה, מניין שוויוני, partnership minyans. למרות שלא כולם אורטודוקסים. אם יש בקשות ודרישה ואין טעם הלכתי ברור נגד, צריך טענה מאד חזקה כדי לא לאפשר את זה. במיוחד כשמרשים לידל מתחת לגיל בר מצוה לעשות קבלת שבת (בבתי כנסת אחרים אורטוסוקסים). אם אין מניעים הלכתיים חוץ מאולי "קול אישה" שאנחנו לא רואים בזה בעיה, אז אין הצדקה בעיני לא לאפשר.

אפילו יש לנו הזדמנות שצריכים לנצל אותו- לשנות ושישאיר אותנו בתחום האורטודוקסי. הזדמנות לצמיחה ולגדילה. בבת מצוה של הלל, עשינו תפילה פרטית בבית יהודה, על מנת לאפשר לה להוביל קבלת שבת. היא עכשיו בת 15.5, למדה בקיץ בדרישה. לפני כמה זמן- היה מפגש של הבנות שהם בארץ. שמענו שהן הלכו למניין השוויוני ושם ביקשו ממנה להוביל קבלת שבת. הייתי מאד שמחה אם היתה יכולה לעשות את זה גם  "בבית".

 

דני: לפני 30 שנה הייתי בחבורה שעשתה את זה בוושינגטון הייטס ושאלתי את אבי והאו אמר שהרב סולובייציק היה נגד זה- כי זה חלק מתפילה ולא משנים דבר בתפילה. אז קיבלתי את זה כפסק הלכה. היום- אני במקום אחר- במיוחד בגלל שממה שאני מבין- זה לגמרי שאלה סוציולוגית מבחינת ההלכה. הנפקא מינא של ליווי תהליך הגיור- הוא משמעותי בשבילי. אם יתברר שהנקודה הספציפית הזו אינה נקודה- אני חושב שצריך לאפשר את זה למעלה. יכול להיות שהדרך לבדוק את זה זה דרך תפילה חילופית.

 

דינה: אני רוצה שכל מי שנכנס מהרחוב יכול להכנס למעלה ולהרגיש בנוח. לכן, אני נגד שזו תהיה התפילה הקבועה.

 

דניאל ב: אני לא יודעת אם יש בית כנסת שכל יהודי שיעבור שם ירגיש בבית. השאלה הזו הספציפית עלתה לי וחשבתי לא להמנע בגלל זה. אנחנו צריכים לחפש מי אנחנו- ולא איך אחרים רוצים שנראה.

 

מינדי: אני חושבת שזה מאד חשוב- זכור לי מהפעם הקודמת שחברי הקהילה התנגדו יותר ממה שאנחנו ציפינו.

 

מאיר: אני נגד שאישה תעמוד על הבימה בזמן הובלת קבלת שבת. במקום של השטנדר מקדימה- זה בסדר.

 

דבי: בשבת האחרונה הייתי במנין לידר והייתי בפסוקי דזמרא וחשבתי על פסוקי דזמרא פה- שזה מאד מהר, אני בדר"כ מגיעה ב8:45-50 ואני מגיעה בשחרית. אם נשים תגדנה- זה יהיה הרבה יותר ארוך...

מבחינה דתית- אני קרובה יותר לרב דוב ברקוביץ שפעם לימד שעברנו מקרבנות לתפילה. אנחנו צריכים כעת לפתח עידן חדש שבו יהיה דגש חזק מאד על האומנויות. ב30 שנים האחרונות, הרב  שלמה קרליבך עשה מהפכה ביהדות. התפילה היום שונה ממה שהיתה לפני 30 שנה. היה מקובל לא לשיר קבלת שבת חוץ מ"לכה דודי". אני חויתי בליל חג העצמאות "חויה דתית" מרגשת, עמוקה והלכתית.

 

מינדי: כשאני הייתי קטנה- הייתה הנקבה היחידה שהיתה נוכחת בבית הכנסת בליל שבת בביכנ"ס שגדלתי. עכשיו יש 20-30 נשים כל שבת.

 

דניאל ב: צריך להתחיל לראות מי בעד, מי נגד.

 

חשוב שתהיה לנו אמירה כועדה- לא רק החלטה על בסיס דמוקרטי.

 

פנחס: מצטרף לדעתה של עליזה- צריך לעשות תהליך בדיוק כמו שעשינו בקריאת התורה- פאנל, דיונים, הצעה והצבעה.

 

דינה: אפשר להביא הצעה של הועדה.

 

איתן: טעות לקבוע ואז לראות.

 

דינה: צריך להגיד לקהילה שאנחנו דנים בזה ושזה לא נדון בעבר.

 

דניאל ב: שאלת הבהרה לדינה- האם ההצעה שלך היא לעשות את זה במנין חילופי ואז לבדוק תוצאות?

 

הוחלט:

להודיע לקהילה שזה עלה לדיון ושהועדה קבעה כי יש אפשרות לדון בזה בתוך מסגרת הלכתית.

נקיים פאנל שבו נציג לקהילה את העמדות השונות (הוצעו רעיונות לאנשים מבחוץ- כגון חנה קהת ורונית עיר שי, אבל אח"כ היה נראה שיש די קונסנזוס שניתן לעשות את זה מבפנים- ע"י חברי הקהילה).

בעקבות הצגת העמדות השונות / השיקולים השונים, נתחלק לקבוצות דיון מונחות (באותה מתכונת של הדיון סביב קריאת הנשים). השלב הבא לא היה מוגדר לגמרי- כנראה איזה שהו סוג של משאל קהילה, נכמו בפעם הקודמת.

 

דובר על פרשת פנחס- בנות צלפחד כתאריך אפשרי לקיים את הפאנל, אבל דבי לא תהיה.

אם כך- כנראה שזה ידחה לסוף הקיץ או בתוך תקופת החגים, אבל יש להריץ את התכנון של זה כבר עכשיו.

היתה הסכמה שהתהליך לא צריך להיות ארוך כל כך כמו בפעם הקודמת - כיון שזה נושא מאד ממוקד ונדון רק בו. צריך להיות עם יד על הדופק כדי לתת תשובה למשפחה בתוך טווח זמן סביר ואקטואלי.