קהילת ידידיה

 

וועדת מנהג

 

סיכום פגישת הוועדה שהתקיימה אור לי"א באדר א' – 12.2.03

נוכחים: מיש המר-קסוי, דבי ווייסמן, עליזה מוס-רבינוביץ', משה קרנץ ופנחס לייזר

דוד רוזן בחו"ל, אבל הביע דעתו בנושא הנדון וגם עזר בהבאת מקורות.

 

 

 

א.     עליזה דיווחה  שכמעט ולא התקבלו תגובות לבקשתנו לקבל  את תחושות החברים והחברות בקשר להגברת ההשתתפות הנשית  בחלקים שונים של התפילה (תפילות "מודרניות" כגון תפילה לשלום המדינה וכו', הוצאה והכנסה של ספר התורה, קבלת שבת ופסוקי דזמרא). התגובות המעטות שהתקבלו הסתייגו מכל שינוי. הוחלט לנסות לקבל תגובות נוספות על ידי הדפסת השאלון והפצתו בכמה עותקים בביה"כ ואולי פגישה שנועדה לאסוף מידע על רחשי לב של חברי הקהילה כדי שהוועדה תוכל לגבש המלצה שתובא לדיון  בפורום פתוח של הקהילה.

ב.     הנושא המרכזי שהובא לדיון בפגישה זו: קריאת המגילה באמצעות מיקרופון.

 

לאור בעיית האקוסטיקה באולם הכניסה לבית הספר, בו מתקיימת קריאת המגילה "ברוב עם הדרת מלך" בליל פורים, פנו הוועד והגבאים אל וועדת המנהג כדי לבדוק את ההיבטים ההלכתיים של השימוש במיקרופון בקריאת המגילה, כדי שניתן יהיה לשמוע את הקריאה בצורה ברורה, גם מפי קוראים וקוראות שקולם הטבעי לא נשמע באולם גדול זה. 

 

חברי הוועדה עיינו במספר שאלות ותשובות העוסקות בסוגיה זו ובעקבות עיון בתשובות אלו, קיימו דיון שנגע בהיבטים השונים הקשורים לנושא.

התשובות העיקריות  שנידונו:

א.     אגרות משה (חלק אורח חיים ד, סימן קכ"ו) לרב משה  פיינשטיין זצ"ל

ב.     ציץ אליעזר חלק ח' סימן י"א לרב אליעזר וולדינברג.

ג.      תשובה של הרב לוי יצחק הלפרין מהמכון המדעי טכנולוגי לבעית הלכה. (מתוך: אורייתא לפורים, יא, מהדורה ב' – נתניה אדר תשנ"א)

ד.     תשובה של הרב משה שטרנבוך  (חבר הבד"צ של העדה החרדית – מתוך "עדות"- קובץ תורני לבירור הלכה גיליון יב)

ה.    תשובה מאת הרב צבי פסח פראנק זצ"ל, הרב הראשי של ירושלים (מתוך הספר: "מקראי קודש" – באורים וברורים- פסקים וחקרי הלכות בהוצאת מכון הרב פראנק )

 

 הבסיס  העיקרי לדיון ההלכתי נובע בין היתר מההלכות המפורשות המוזכרות במשנה, בתלמוד ובראשונים לגבי תקיעת שופר. ידועה לנו הקביעה העקרונית לגבי שופר:

 "התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם; אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע, לא יצא" שאף נפסקה להלכה.

א.     אם ניתן להתייחס לקול היוצא מהמיקרופון כאל קולו של הקורא.

ב.      האם ההלכה בקריאת מגילה זהה להלכה לגבי שופר או שמא ניתן להבדיל ביניהם.

 

הרב לוי יצחק הלפרין , בעקבות הרב ש.ז. אוירבאך, קובע חד-משמעית שבכל דבר ששליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובה, כולל מקרא מגילה, אין יוצאים ידי חובה בשמיעה על ידי מיקרופון, מכיוון שמדובר בקול שהופעל על ידי אדם אבל לא קול האדם עצמו, כאילו קול של "דומם". כמוהו גם הרב עובדיה יוסף והרב עוזיאל נוקטים בגישה דומה

הרב משה שטרנבוך גם פוסק לאיסור, אבל בעיקר (לגבי מיקרופון במגילה) משום "שראוי להחמיר" כי אינו בטוח לגבי הקול שיוצא כמעט סימולטנית מהאדם ומהמיקרופון, מכיוון שהקול השתנה.

הרב משה פיינשטיין (אגרות משה)  לא אומר מפורשות שאסור ושאין יוצאים בזה ידי חובה אלא אומר ש"אין לעשות כן כי לא ברור שמותר, והוא קצת דחוק, והוא גם עניין חדש".

הרב וולדינברג (בעל "ציץ אליעזר") מסכם את הדעות של פוסקים שונים בעניין זה ואת נימוקיהם לגבי קול המיקרופון לעומת קולו של האדם . הוא מסתייג משימוש במיקרופון "לכתחילה" אך קובע שבשעת הדחק בוודאי ניתן לסמוך על המתירים בעניין זה.

הרב צבי פסח פראנק, ובעקבותיו גם הרב הרצוג (הרב הראשי הראשון למדינת ישראל) וגם הרב אונטרמן (הרב הראשי השני ) פסקו שניתן להתיר קריאת המגילה ע"י מיקרופון אף "לכתחילה".

נימוקו העיקרי: יש להבדיל בין תקיעת שופר, שלגבי שופר ברור שיש לשמוע קול נקי של שופר אחד  ואם "מתערבב" בקול זה קול אחר, הרי לא יוצאים בכך ידי חובת המצווה, לעומת מגילה או קריאת התורה, כל עוד מה שנשמע הוא קול של קורא, אפילו אם מתערבב בו קול אחר, הרי יוצאים בזה ידי חובה. כמו-כן,  במגילה המצווה היא הקריאה ובשופר המצווה היא השמיעה ולכן בשופר יש לחשוש לעניין "קול הברה", מה שאין כן לגבי מגילה.

 

הדיון בוועדה התייחס למספר היבטים:

-        מחד גיסא, לא חשבנו שיש למנוע שימוש במיקרופון, רק מכיוון שמדובר בחידוש – וזאת מכיוון שקהילת ידידיה אינה מתנגדת לחידושים באופן עקרוני, אך יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את הצורך להסביר את מהות החידוש הזה, את הנימוקים להכנסתו ולהכין את הציבור לקראתו ולקחת בחשבון את השלכותיו.

-        כמו-כן, הובע החשש להסתמך על "דעת יחיד" בעניין זה בניגוד לפסיקתם או להסתייגותם של פוסקים רבים משימוש במיקרופון.

יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה ש:

-        לא ניתן להתייחס לרב פרנק (מרא דאתרא דירושלים) ולרב הרצוג (רב ראשי לישראל) (שני פוסקים בעלי שם עולמי) כאל "סתם" דעת יחיד ובוודאי ניתן לסמוך על דעתם ההלכתית בעניין זה.

-        בהעדר מיקרופון, קיים חשש רציני שחלק גדול מהציבור לא יוכל לשמוע את המגילה, לאור הנוכחות ההמונית באירוע זה , בעיקר כאשר לבעל הקריאה או לבעלת הקריאה אין קול חזק.

בהתחשב בנתונים אלו, אנו ממליצים

א.     לאפשר שימוש במיקרופון בקריאת המגילה באולם הגדול, כהוראת שעה. בשנים הבאות, תישקל המלצה זו מחדש לאור הנסיבות "האקוסטיות" בבית הכנסת החדש.

ב.      יש להקפיד שהמיקרופון יותקן בצורה שאכן תאפשר שמיעה טובה יותר של המגילה, ללא הפרעות ושהקוראים והקוראות ילמדו להשתמש בו בצורה הנכונה, כדי שלא יצא שכרנו בהפסדנו.

ג.      בקריאה המאוחרת יותר, בבוקר ובקריאת הנשים המתקימות באולם בית הכנסת לא ייעשה שימוש במיקרופון.

דברים אלו יובאו לידיעת חברי הקהילה בהקדם , החברים והחברות שירצו לעיין בעצמם במקורות שצוטטו לעיל, יוכלו לקבלם בדואר אלקטרוני ואי"ה בפרשת ויקהל- שקלים, אחרי הקידוש, יתקיים דיון קצר בו יוכלו החברים והחברות להתייחס להמלצה זו ובעקבות הדיון, תתקבל ההחלטה.

ד.     נושא נוסף שנידון בקצרה :  מחיצה בעת קראית המגילה.

מכיוון שלא היה ברור עד כמה קיים בקהילה מנהג קבוע בעניין זה, דבר שגרם לוויכוחים מיותרים לפני קריאת המגילה, ומכיוון שהקריאה, בדומה לקריאת התורה, שמבחינה הלכתית דומה במובנים רבים לקריאת המגילה, מתקיימת במסגרת של תפילה בציבור, חשבנו שיש מקום לקיים את קריאת המגילה, כאשר היא חלק מתפילה, עם מחיצה סגורה בתוך בית הכנסת, וזאת מכיוון שלא יכולנו לחשוב על שום  נימוק הלכתי רציני שיצדיק את פתיחתה של המחיצה בנסיבות אלו. גם נושא זה הוא בגדר המלצה ויובא לדיון באותה פגישה.

 

 

 

 

 


More minutes